<h1>רבינו ירוחם נ"א ח"ב</h1>
<h2>דף סז:</h2>
קטן שצריך למולו וצריך לרחיצה לפני מילה ולאחר מילה כדאמרינן בשבת ונשפכו המים החמים והיו מים חמים בבית אחר מן החצר שלא ערבו ולא שתפו במבוי אומרין לגוי להביאו כך פשוט בערובין. ועוד פשוט ואם נשפכו המים החמין שלו שהיו לצור' מילתו בשבת שואלין לאמו אם צריכה להחם לה חמין כי אמו אחר ז' אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה השב' כמו שכתבתי בח"א מזה הנתיב אלא אומרים לגוי להחם לה ונוטלין ממנו לתינוק כי בעבור התינוק לבדו אסור כמו שכתבתי אלא אגב אמו ואין אומרים מאחר שאמו כבר אוכלת דברים קרים בודאי אינה צריכה אלא שואלין אותה פשוט בערובין ויש חלוק בין לרוחצו קודם מילה ובין לאחר מילה כאשר אפרש. לצורך מילה אם יכול לומר לגוי שיעשה אפילו איסורא דאוריתא כגון להחם לו חמין יש מן הגדולים שפסקו שמותר והביאו ראיה מההיא שכתבתי למעלה בפ' הדר שאם צריכין למים חמין שיכולין לומר לגוי להביאו ממקו' שלא ערבו וכן כתב בה"ג אבל רי"ף כת' כי טעו בפי' זו ההלכה וכת' שאין מתירין אמירה לגוי כזה להחם לו חמין וכיוצא בו או להביא לו אזמל דרך רשות הרבים וכן נראה עקר וכן כתב ר"י וכן כתב הרמב"ם. ועוד פשוט בשבת שמרחיצין את הקטן כדרכו ביום הג' למילתו שחל להיות בשבת וכל שכן יום ראשון בין קוד' המילה בין לאחר המילה בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמי' שהוחמו בע"ש וכן פסק רי"ף ובודאי אין דינם שוה דלאח' מילה יש סכנה ומותר ע"י ישראל וקודם מילה אסור להחם לו אפילו ע"י גוי זולתי להביאו באיסור דרבנן כמו שכתבתי וחמי' שהוחמו בשב' ר"ל בשלא אמרו לגוי אלא הוא מעצמו עשאו או ישראל עבר ועשאו התירו לרחוץ בו מחמת המילה פירוש קודם המילה אבל לומר לו לגוי אסור וכן עיקר.
